אני רוצה לפתוח בציטוט של דון מיגל רואיס מתוך ספרו "ארבע ההסכמות"-
"אם אתם מאמינים שהדרמה של חייכם היא תוצאה של אמונותיכם ואמונותיכם אינן אמיתיות, אתם יכולים להתחיל לשנות זאת"
הרעיון המרכזי של דון מיגל הוא שאנו מייצרים את המציאות שלנו, אנחנו אחראים לכל מה שקורה לנו. על מנת לשנות את המציאות של חיינו עלינו קודם כל להכיר באחריות שלנו. מעבר לכך הוא מדבר על כך שהחיים שלנו הם בסה"כ האופן שבו אנחנו חווים אותם. כלומר המציאות היא סובייקטיבית ולא אובייקטיבית. והאופן שבו אנו חווים את החיים נקבע על פי האמונות ותפישות החיים שלנו. כלומר, את אותו אירוע יכולים שני אנשים שונים, בעלי אמונות/ גישה לחיים/דרכי חשיבה שונים לחוות באופן שונה לחלוטין ואפילו הפוך לחלוטין.
לכולנו יש דפוסי התנהגות שונים ומגוונים שעובדים באופן אוטומטי, כתגובה לסיטואציה מסויימת. הסיטואציה יכולה להיות חיצונית- מצב, אירוע וכו' ויכולה להיות פנימית- רגש, תחושה, חוויה. למעשה, כל עוד אנחנו פועלים, מגיבים ומתנהלים על פי הדפוסים הללו באופן אוטומטי ואנחנו לא בעמדה של בחירה, הדפוסים הללו מנהלים אותנו ואת חיינו. ולכן הרבה פעמים אנחנו מתבוננים על חיינו ומגלים שאנחנו חוזרים לפעמים לנקודות התחלה, ללא שינוי או התקדמות, נופלים לאותם בורות, חוזרים על אותם משגים שוב ושוב. היכולת לשנות את נתיב חיינו , לעשות דברים אחרת טמונה ביכולת שלנו לבחור/ להגיב/ לפעול/להתנהל אחרת. כלומר לא להתנהל באופן אוטומטי.
מה שעוד יותר מעניין הוא שכל דפוס התנהגות מגיע מאיזשהו דפוס חשיבה ודפוסי החשיבה נוצרים מאמונות (פרדיגמות). לדוגמא, אנחנו מאמינים שאם לא נהיה נחמדים לא יאהבו אותנו. כתוצאה מכך אנחנו מתנהגים בנחמדות לכולם- מחייכים הרבה, אדיבים, אומרים כן לכל בקשה נמנעים מעימותים ועוד. אנחנו מפתחים דפוסי התנהגות.
האם האמונה הזו היא אכן אמיתית? האם היא נכונה לכולם? האם כולם מחזיקים בה?
היא כנראה לא אמיתית, היא סובייקטיבית. היא אולי נכונה לחלקנו אבל לא נכונה עבור כולם. זאת אומרת שהיא לא אמת מוחלטת, היא לא אבסולוטית. אם נחזור לציטוט שקראתי לכם בתחילת הערב, נראה שדון מיגל אומר שרק כאשר נבין שהאמונות שלנו מייצרות את המציאות שלנו ובעצם הן לא אמיתיות רק אז נוכל להתחיל לשנות אותן ומכאן גם לשנות את המציאות שלנו.
